אתה מתחיל איתי?

שלומות חברים,

לפני מספר שנים בתקופת הקורונה כתבתי מאמר על מה גיליתי מקריאת תקצירים ותסריטים. לינק למאמר במאמר התייחסתי ל"מתחיל"-"התחיל". אני ממשיך לקרוא ,תקצירים ותסריטים וממשיך לגלות שיש תסריטאים שחוטאים אז החלטתי להרחיב בנושא:

"מתחיל", "התחיל", וגם "הולך/הולכים"

ג'וש שגיא - יהונתן ודבי ליון -שרה מתוך הסרט #המלחינה צילום: גל גינוסר

מילים שנשמעות כמו פעולה, אבל לעיתים קרובות הן רק עטיפה שלה.הן יושבות בדיוק על התפר שבין מצב סטטי לתנועה, אבל במקום להראות את התנועה, הן מספרות עליה מבחוץ.

מילים כמו "מתחיל", "התחיל", ולעיתים גם "הולך/הולכים" נשמעות לכאורה כמו פעלים שמניעים את הסצנה, אבל בפועל הן לא תמיד הפעולה עצמה, אלא תווית שמודבקת עליה. הן עוטפות את המעשה במילה כללית, במקום להיכנס לתוך המעשה ולהראות אותו. זאת אומרת שבמקום שנראה דמות עושה משהו קונקרטי, אנחנו מקבלים דיווח שהדמות "נמצאת בדרך" לעשות משהו, או שהיא "במצב של עשייה" בלי שהעשייה מתוארת (מצולמת) באמת.

הן יושבות בדיוק על הקו הדק שבין מצב סטטי לתנועה: רגע המעבר שבו משהו אמור לקרות. זה רגע דרמטי מצוין, כי שם מתקבלת החלטה, שם מתגלה פחד, שם נחשפת כוונה. אבל כשהניסוח הוא "הוא התחיל…" או "הוא הולך…", אנחנו לא מקבלים את הרגע הזה מבפנים, דרך התנהגות, בחירה, מחווה, פעולה שמצלמה יכולה לתפוס. אנחנו מקבלים אותו מבחוץ, כמו תסריטאי מספר שמסכם: "יש שינוי". במקום שהטקסט יגרום לנו לראות את הסצנה, הוא מודיע לנו עליה.

במילים אחרות: אלה פעלים שמאפשרים לדלג על הפרטים שמייצרים קולנוע (וגם טלויזיה). כי קולנוע לא בנוי על ההכרזה שדמות התחילה או הולכת, אלא על האיך: איך היא זזה, לאן, באיזה קצב, עם איזה מתח בגוף, מה היא עושה עם הידיים, מה היא מחליטה תוך כדי, ומי או מה עוצר אותה. וברגע שמחליפים "עטיפה" בפעולה מדויקת, הטקסט נהיה לא רק יותר חד, אלא גם יותר דרמטי. הוא מפסיק לספר שהרגע מתחיל, ומתחיל להיות הרגע עצמו.

ברק מסיקה - בן ואלנה יומה - אליאב מתוך הסרט בן הבודד

למה זה מפריע כבר בשלב הסינופסיס והתקציר

א. בסינופסיס ובתקציר אנחנו אמורים לתת שרשרת פעולות ברורה: מי עושה מה, למי, ולמה.ב. "התחיל/מתחיל" מעמעמים את השרשרת, כי הם מציגים פעולה כאילו היא עוד לא התרחשה לגמרי.ג. גם "הולך/הולכים" עושה משהו דומה, רק בדרך אחרת: הוא כן פעולה, אבל לעיתים הוא כללי מדי. "הולך" יכול להיות כל דבר.

דוגמה:

• "הוא התחיל להתייעץ עם חבר שלו"

  בפועל, מה רואים? הוא מתקשר? תופס אותו? נכנס אליו? מתחנן? מאיים?

החלפה חדה:

• הוא מתייעץ עם החבר שלו

  או יותר קולנועי:

• הוא מתקשר לחבר שלו ודורש תשובות

• הוא תופס את החבר שלו ביציאה מהעבודה ומצמיד אותו לקיר עם שאלה אחת.

• 
  

"מתחיל" הוא מצב ביניים שמפיל מתח דרמטי

א. תסריט טוב בנוי על בחירות. בחירה היא פעולה.ב. "מתחיל" משאיר את הדמות בדרך לפעולה, במקום בפעולה עצמה.

דוגמה:

• הוא מתחיל ללכת.

  השאלה הקולנועית היא לא אם הוא הולך. אלא איך: נסוג? בורח? מתקרב כאיום? מתלבט?

במקום:

• הוא הולך.

  או:

• הוא צועד אליה בלי למצמץ.

• הוא דוהר החוצה.

• הוא נסוג צעד אחד, מסתובב ויוצא.

• 
  

הבעיה השנייה, "הולך/הולכים"

כאן זה חשוב לדייק: "הולך" הוא פועל תקין, והוא אפילו קולנועי.אבל הוא נהיה בעייתי כשמשתמשים בו כברירת מחדל, כי הוא מייצר תנועה בלי משמעות.

א. "הולך" בלי יעד הוא ערפל

• הוא הולך במסדרון

  לאן? למה? מה זה עושה לקונפליקט? מה הוא רוצה להשיג עכשיו?

החלפות אפשריות:

• הוא מתקדם אל הדלת ונועץ בה מבט.

• הוא גורר רגליים עד הסלון.

• הוא חוצה את המסדרון ומסתיר את הטלפון בכיס.

ב. "הולך" בלי איכות רגשית הוא תנועה ריקה

• הם הולכים

  איך? יחד? בנפרד? אחד מוביל? אחד נגרר?

החלפות:

• הם צועדים זה לצד זה בשתיקה.

• הוא מוביל, היא אחריו צעד מאחור.

• הם נפרדים באמצע הרחוב וממשיכים לשני כיוונים.

ג. "הולך" מחליף לפעמים פעולה דרמטיתיש מקרים שבהם "הולך" הוא בעצם ניסיון להגיד משהו אחר: מתפרץ, נסוג, בורח, מחפש, מתגנב, עוקב.

דוגמה:

• הוא הולך אליה

  יכול להיות:

• הוא ניגש אליה ומקטין מרחק.

• הוא חותך אליה דרך אנשים.

• הוא מתקרב בזהירות, כאילו מפחד מהתשובה.

• 
  

"התחיל/מתחיל” ו”הולך/הולכים” כסוג של קיצור דרך

א. "מתחיל/התחיל" נותן תחושה של התקדמות בלי להתחייב לרגע המצולם.ב. "הולך/הולכים" נותנים תנועה בסיסית בלי לבחור את המשמעות שלה.ג. שתיהן מאפשרות לכתוב נכון דקדוקית, אבל לא בהכרח נכון קולנועית.

הרומנטיקה: "האם אתה מתחיל איתי?" מול "הוא הולך לדבר איתה"

א. "האם אתה מתחיל איתי?" זאת שאלה של כוונה וסאב-טקסט. פה היא עובדת, כי כל היופי הוא הספק.ב. אבל בתסריט, כדי שהספק יהיה חי, צריך פעולה נראית לעין.

במקום:

• הוא מתחיל איתה

  תן התנהגות:

• הוא מתקרב אליה יותר מדי בזמן שהוא שואל

• הוא מחמיא לה ואז שותק, ממתין שהיא תגיב (שהיא תבחר איך לפרש)

וגם:

• הוא הולך לדבר איתה

  עדיף:

• הוא ניגש אליה, חוסם לה את הדרך, ושואל שאלה שנשמעת תמימה מדי.

  או אם זה אינטלקטואלי ולא רומנטי:

• הוא מצטט משפט שהיא אמרה קודם ומבקש ממנה להסביר אותו.

• 
  

כלל אצבע פרקטי לשלב מוקדם של כתיבה

א. בכל פעם שיוצא לך "מתחיל/התחיל", שאל: מה הפעולה עצמה עכשיו?ב. בכל פעם שיוצא לך "הולך/הולכים", שאל: מה איכות ההליכה, מה היעד, ומה המטרה הדרמטית?ג. תחליף לפועל שמכריע, ובמידת הצורך תוסיף פרט אחד שהמצלמה יכולה לתפוס (בלי לרשום פעולת צילום).

דוגמאות תרגום מהיר:א. "הוא התחיל לחשוד" יכול להיות: הוא עוקב / הוא בודק / הוא בודק את הראיותב. "הוא הולך הביתה"  יכול להיות: הוא ממהר הביתה / הוא נגרר הביתה / הוא חותך הביתה בלי להסתכל לאחור.ג. "הם הולכים" יכול להיות: הם צועדים בשתיקה / הם מתקדמים אחד נגד השני / הם מתפזרים.

מסקנה

א. "מתחיל/התחיל" דוחים את הפעולה.

ב. "הולך/הולכים" לעיתים מציגים פעולה בלי משמעות.

ג. תסריטאות טובה לא מספרת שהדמות מתחילה או הולכת, היא מראה מה היא עושה, איך, ולמה, ברגע המצולם. או יותר נכון כתוב בפעולות שנוכל לראות כמצולמות

רוצים לכתוב תסריטאות טובה יותר אתם מוזמנים ליצור איתי קשר: אלון נוימן alon@idea-f.net