עגורים של שלום - האוריגמי של סיפורת איכות

נדירות הפעמים שבהם נופל לידי ספר שאני קורא ונסחף לתוכו מעוצמת הסיפור ומוצא עצמי קורא אותו ברצף עד הסוף. מכיוון שאני כותב ומכיר את הכתיבה מבפנים קל לי יותר להבין לאן סיפורים הולכים, כיצד נבנות הדמויות ועל מה הספר. מספיק לי לקרוא עשרה עמודים בכדי לדעת שאני שם בפנים. עוד יותר נדירות הפעמים בהן אני קורא ספר ילדים. "עגורים של שלום" הוא אחד מאותם הספרים הנדירים האלה.

כריכת הספר עגורים של שלום מאת עמי גדליה

לפני החג (ראש השנה) קיבלתי לידי את הספר שכתבה סופרת הילדים עמי גדליה. ספר כריכה רכה לא עבה במיוחד ומאויר להפליא על-ידי אלינה גורבן. כשהגעתי הבייתה ומצאתי לי רגע פנאי התחלתי לקרוא ונסחפתי... לפתע מצאתי את עצמי הרחק בעבר, שאני בכיתה ה' מזדהה לחלוטין עם עופרי גיבורת הסיפור.

עופרי היא לא הגיבורה האולטימטיבית, היא לא הכי יפה בכיתה או הכי חכמה ואין לה תכונות מיוחדת המעפילות על שאר הילדים, נהפכו היא מאותם הילדות שהן לא הכי מקובלות ולא הכי שקופות בכיתה, היא באמצע. היא שמנמנה, נמוכה עם משקפיים ודי שתקנית, השומרת את הדעות שלה לעצמה ודי זורמת עם הזרם. אך כל זה עומד להשתנות כשלכיתה מגיעה תלמידה חדשה ומיוחדת, מלוכסנת עיניים בעלת פני חרסינה ושיער חלק. היא חצי יפנית חצי ישראלית, קוראים לה נורית או נוריקו בשמה היפני. דבר שכבר הופך את הדמות והסיפור למעניינים מאוד. מאזן הכוחות בכיתה משתנה כשליאן מלכת הכיתה "תופסת בעלות" על נורית-נוריקו.

הספר מתאר בצורה מדויקת את חשיבתם של הילדים ברוח התקופה, אך גם מראה לנו, בייחוד לנו המבוגרים שאין חדש תחת השמש ושהתבגרות האישית, וההתבגרות חברתית היא משהו שקורה גם אם לא נספר לילדים מה אנחנו עברנו בגילם בבית הספר. עופרי מתקבלת לחבורה של ליאן והיא מרגישה מאושרת שהיא מ"המקובלות" עכשיו. לעופרי יש סיפור חיים מעניין וגם היא ילדה מיוחדת המתגוררת עם אמה ללא דמות אב ברקע, כך מתברר לנו ככול שאנחנו מעמיקים בעלילה. הסיפור האישי של עופרי יכול להפוך ברגע אחד לאסון עלי אדמות, ברגע שהיא תפסיק להיות מ"המקובלות," היא עלולה להפוך ללעג ובוז רק אם לא תהיה בצד הנכון של הכיתה ולכן עליה לשמור על המעמד הזה כמה שיותר. הסיפור דן בפחדים ובהוויה האישית של עופרי שבחלק מהמקרים היא מעדיפה להיות זבוב על הקיר, לא להגיב ולשמור על מעמדה בכיתה. החברות בין עופרי לנורית-נוריקו מתחזקת והן מחבבות זו את זו יותר ויותר. את הכיתה מנהיגה ביד רמה ליאן מלכת המקובלות זאת שעל-פי דבריה יישק דבר, שכל מה שהיא אומרת חייב להיעשות ולא, אוי לו או לה, הילד או הילדה שימרו את פיה. אך מסתבר שלתלמידה החדשה והשונה מכולם, נורית -נוריקו, יש דעות משלה והיא לא חוששת להתעמת עם ליאן כפי שרוב הילדים בכיתה מפחדים לעשות. הדבר אינו מוצא חן בעיני ליאן והיא מכריזה חרם על נורית-נוריקו. למרות שעופרי מתקוממת על החרם, היא שומרת על כך בתוך תוכה, בכדי לא לאבד את מעמדה ושומרת מרחק למרות הכאב העצום. נורית-נוריקו "מגורשת" לסוף הכיתה יושבת בשולחן בודד ומתחילה לקפל עגורים מנייר.

במקביל עופרי מטפסת בסולם המעמדות והופכת ל"ילדת סודה" של ליאן. כשנורית-נוריקו ממשיכה לקפל בטירוף וללא הפסקה את עגורי הנייר ושום דבר לא עוצר אותה, עופרי מתחילה לחקור את פשר האובססיה. הגילוי והסיבה יגרמו לעופרי לשנות כיוון לאזור אומץ ולהביעה את דעתה הכנה מול הילדה הכי מפחידה בכיתה "מלכת הכיתה" ליאן. מה הוא הסוד של נורית-נוריקו בדבר העגורים מנייר ואיך נגמר העימות עם ליאן אני לא אספר לכם ויש עוד המון הפתעות נוספות.

אני ממליץ בחום עז לקרוא את הספר. בין אם אתם ילדים בבית הספר היסודי, בין אם אתם מבוגרים יותר ובין אם אתם הורים לילדים, ואולי בייחוד שאתם הורים לילדים, כך תוכלו ללמוד מהספר הזה על נורות אזהרה בנוגע לילדכם ומה הם עוברים בבית הספר, כשאנחנו לא נמצאים שם עבורם. לדעתי זהו ספר חובה לכל מורה ומחנך כיתה.

את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים או באינטרנט: https://www.kibutz-poalim.co.il/cranes_of_peace

שם ספר: עגורים של שלום

שם הספר בלועזית: Cranes of Peace

מחבר/ת: עמי גדליה

שם המחבר/ת בלועזית: Ami Gedalia

מאיירת: אלינה גורבן

הוצאה: ספרית פועלים

עורך/ת: נרי אלומה

מספר עמודים: 152

מקור / תרגום: מקור